בוגרת המדרשה מספרת:

היינו יוצאות פעם בשבוע,

צועדות לעבר הבית של הרב ולדמן,

שהיה 5 דקות הליכה מהמדרשה,

לשיעור בספר 'אורות'.

 

מתקבצות סביב השולחן,

בסלון מלא מלא מלא ספרים,

מקשיבות למילים שיוצאות באיטיות,

בכוונה, בשימת לב.

 

נפגשות עם האדם הגדול מהענקים של חברון,

שומעות את הדור שהקים לנו את יהודה ושומרון,

מי שבזכותו חזרנו למערת המכפלה,

מספר לנו ש"עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו…"

 

לפעמים היינו מגיעות קבוצה קטנה של בנות,

לחברותא עם הרבנית,

וכשהיינו נכנסות, היינו עוברות ליד הסלון,

שם ישבו הרב ולדמן והרב דרוקמן,

לומדים חברותא.

 

חברותא שלא הפסיקה במשך 60 שנה,

חברותא של גדולי הדור,

של מורי הדרך.

 

ואנחנו רק עוברות

מנסות לנשום אל אפינו

את אוויר הפסגות

לנצור בליבנו את הרגעים

את הגודל

של המעיין המתגבר

שאיננו פוסק.

 

והלילה הוא פסק.

 

 אבל, "ויחי יעקב".

צדיקים במותם נקראים חיים.

וכל פעם שתגיעו לקריית ארבע,

למערת המכפלה,

ותראו את החיים השוקקים שם,

תדעו שהרב ולדמן חי בתוכם.

 

אותם רגעים יישארו איתנו

ויאירו את דרכנו

ויתנו לנו כוח להמשיך את אותו מעיין.

 

נשתדל להמשיך בדרכו,

במסירות על התורה, האומה והארץ.

 

הרב ולדמן, ממחדשי הישוב היהודי בחברון,

מקים וראש ישיבת ניר בקריית ארבע.

לימד אותנו במדרשת שירת חברון.

© כל הזכויות שמורות
סגור
היו שותפים

האתר מיועד לנשים.

האתר מיועד לנשים.