ירידת השלג בארץ ישראל אינה דבר שבשגרה, היא תופעה מיוחדת ואפילו יחסית נדירה. למציאות השלג ולהיוצרותו יש הסבר פיסיקאלי-מדעי, ואם כך לכאורה אין מה לדון בעניין השלג מתוך עיניים של תורה. אולם הקב”ה “התבונן באורייתא וברא עלמא” – העולם החיצוני, החומרי, הפיסיקאלי, אינו עומד בפני עצמו אלא הוא נברא מתוך התאמה אל העולם הרוחני האידיאלי. כך שגם התופעות הפיסיקאליות כמו השלג מותאמות לבניין הרוחני הפנימי של המציאות ומבטאות אותו.

מכאן שיש מקום להתבונן בעניינו של השלג, מה הוא מבטא, איזה תוכן אידיאלי טמון בתופעה הפיסיקאלית הזאת. במאמר זה נעמוד על נקודה אחת מתוך עניינו של השלג.

כתוב בפסוק: “לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר ד’ אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ” (ישעיהו א יח).

הפשט הפשוט שכוונת הביטוי “כשנים” היא לצבע אדום (בדומה לחוט השני). החטאים שהם כצבע חוט השני, ילבינו כשלג שהוא בצבע לבן.

אולם הגמרא דורשת את הפסוק אחרת:

“אמר רבי יצחק: אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: ‘אם יהיו חטאיכם כשנים’ הללו שסדורות ובאות מששת ימי בראשית ועד עכשיו ‘כשלג ילבינו'” (שבת פט ע”ב).

מדברי הגמרא משמע שיש לנו חטאים שהם סדורים בדומה לכך שימי בריאת העולם סדורים, שנה אחרי שנה מאז שנברא העולם ועד היום.

יש להבין מה פירוש הדבר שחטאים סדורים אלו עתידים להלבין כשלג.

היה ניתן לומר, שעם ישראל פעמים נופל בחטאים, ולאחר שהוא חוזר בתשובה הקב”ה סולח. אולם מדברי חז”ל עולה שכוונת הפסוק היא לחטאים שהם “כשנים הסדורות”, החטא אינו מקרי ומזדמן, אלא יש חטאים שהם סדורים. אנו יודעים שיש סדר לניסים, שיש סדרים אידיאליים, אך מה פירוש הדבר שיש סדר לחטאים? זהו דבר מבהיל.

עוד יש להבין מה משמעות הביטוי “כשלג ילבינו”? היה אפשר להגיד שהכוונה היא שנחזור בתשובה. לאחר שנחזור בתשובה הקב”ה יטהר אותנו. אבל יש מקום להבין את זה יותר לעומק.

בגמרא נאמר שכאשר אדם שב בתשובה מאהבה הזדונות נהפכים לזכויות. דברים אלו  תמוהים ביותר. מדוע הזדונות נהפכים לזכויות? מה פירוש הדבר?

לעם ישראל וכן לכל אדם ואדם יש רצון שהוא המניע למעשים. הרצון של עם ישראל ביסודו הוא רצון חיובי, טהור ואצילי – “פתחו שערים ויבוא גוי צדיק שומר אמונים”. עם ישראל הוא עם צדיק עם רצון לעשות דברים טובים ואידיאליים. כשעם ישראל חוטא, פירוש הדבר, שהרצון יוצא אל הפועל בדרך שאינה טובה, שאינה נכונה. היצר הרע מטעה אותנו וגורם לרצון לסטות מן הדרך והוא יוצא אל הפועל במעשים שאינם טובים. לכן כשעם ישראל חוטא הוא לא באמת נהנה מן החטא, כי הרצון הטבעי ביסודו תמיד חפץ בטוב, זהו דבר נצחי שאינו משתנה.

משל למה הדבר דומה, ליובל שמימיו זורמים ומשקים את האדמה. בא אדם והיטה את היובל באמצע זרימתו אל מקום אחר. כתוצאה מכך המים מחריבים שטחים מסוימים.

היובל עצמו מימיו נשארו טובים והוא יכול להמשיך להשקות את האדמה, אלא שמישהו היטה את מימיו. מה שצריך לעשות הוא להחזיר את היובל למקומו ואותם מים ימשיכו להשקות את האדמה.

כך גם בעם ישראל. יש רצון טוב, יש שקיקה לדביקות אלוקית, לחבר את כל החיים למקורם הטהור והאצילי, אלא שבאים הדמיונות והיצרים ומטים את הרצון לאפיקים לא טובים, ואותו רצון יוצא אל הפועל באופן שאינו טוב.

יוצא לפי זה שלכל המעשים השליליים, לכל אותם חטאים שעם ישראל חטא לאורך הדורות יש ‘סדר’, שכן מקורם בשקיקה פנימית אמיתית וטובה הדוחפת את עם ישראל. אולם אותה שקיקה מוסטת, מופנית לאפיקים שאינם טובים ומכאן נובעים החטאים. מה שיש לעשות הוא למצוא את המגמה החיובית, את האמת הפנימית שצריכה להתברר בעם ישראל ולצאת אל הפועל. היא אשר תשיב את השקיקה הפנימית אל מסלולה הנכון וממילא יתוקנו כל החטאים. אם נפגיש את עם ישראל עם המגמה החיובית שעומדת ביסוד המציאות של עם ישראל לדורותיו, והמפגש הזה ייצור בעם ישראל הכרה חדשה בערך חייו, ובהבנת כל ערכי המציאות, ממילא כל אותן הבעות ותשוקות, שאיפות שיצאו אל הפועל בצורה שלילית, יחזרו אל מקומם הטבעי.

זו כוונת חז”ל שבתשובה מאהבה “זדונות נהפכות לזכויות”. הזדון הוא מעשה שלילי שאינו עומד לבדו, אלא הוא ביטוי לרצון, לשאיפה פנימית, לשקיקה, שהם ביסודם חיוביים. בפועל, הרצון הפנימי הטוב הזה הוסת מנתיבו ויצא אל הפועל בצורה שלילית ואף נוראה. החזרה בתשובה באה להשיב את כל הכוחות אף אלו שסטו ממסלולם, אל מקורם האלוהי. מתברר שהיסוד לכל מעשינו הוא רצון טוב ואידיאלי, ומעשה התשובה לוקח את כוח רצון שעשה עד כה מעשים שליליים ומברר עד כמה הוא טוב, ועד כמה הוא יונק את חיותו מהמקור האלוהי הטהור, ומעתה ממילא הוא יוציא אל הפועל מעשים טובים. אותו כוח רצון שהוליד מעשים רעים, זדונות, נהפך לזכויות – מתברר שרצון זה טוב ביסודו ואותו כוח מסוגל להוליד זכויות, מעשים טובים.

עתה נוכל לשוב ולבאר את הפסוק, מדוע החזרה בתשובה משולה לשלג – “כשלג ילבינו”.

כאשר יורד שלג המציאות כולה מתכסה בלבן. מה בעצם מתרחש? העצמים שהיו לא נעלמים, אלא השלג פורס עליהם את כנפיו ונותן להם מראה חדש. אותו עצם שהיה נראה קודם אפור או שחור או צהוב או בכל צבע אחר, מקבל צבע חדש – כולו הפך לבן טהור.

מה שנותן לעצמים החדשים צורה חדשה אלו פתיתי השלג, אבל כל פתית ופתית לא יכול לחולל את השינוי הזה, השינוי נגרם כתוצאה מהתאגדות כל הפתיתים יחד. הדיבוק של כל הפתיתים זה לזה עד שנעשים לאגודה אחת הוא שיוצר את השינוי. האור הכללי שמתחדש, בכוחו לתת לכל הפרטים איכות חדשה.

“אם היו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו” – גם אם כל החטאים שבכל הדורות, על פי הצד הגלוי הם מלאים אדמומיות ונוראיות, יתברר לעתיד לבוא שבתוך כל המעשים, המניע הפנימי, הרצון הפנימי הוא טהור וקדוש. לעתיד לבוא תופיע מציאות כללית, מאירה, שתנסוך בכל ההוויה מדרגת חיים חדשה, ויתברר למפרע כיצד כל כוחות החיים וכל המעשים נובעים ויוצאים אל הפועל ממקור טהור, ממקור אידאלי. לאחר שכוחות החיים והמעשים כולם יחוברו אל מקורם, והסטיה שנגרמה עקב תעתועי היצר הרע תתוקן, אותו מעיין פנימי טהור שהוא היה תמיד שורש החיים הישראליים, יוציא אל הפועל ממילא מעשים טובים וישרים.

 

  • המאמר מבוסס על שיעור שניתן על-ידי הרב בלייכר בשנת תשס”ג ונערך על-ידי הרב משה אברהם.
תצוגה
תצוגה
תצוגה
© כל הזכויות שמורות
סגור
היו שותפים

האתר מיועד לנשים.